וגלובק משיקה את סדרת נקניקיות ונקניקי פרימיום תחת המותג זוגלובק פרימיום, סדרת מוצרים טעימים ואיכותיים
הסדרה כוללת מעדני בקר, הודו ואווז איכותיים ועשירים בטעמים מגוונים, בהשראת מעדניות בוטיק בעולם המתאימים לבישול ואירוח בייתי
וסדרת נקניקיות בקר והודו איכותיות ועסיסיות במגוון טעמים שהפכו להיות לטרנד החם של השנים האחרונות ומתאימות לטיגון במחבת, על האש, בתנור ובתבשילים.
זוגלובק מממשת חזון לאיחוד אתרי היצור של החברה בטכנולוגיות יצור מתקדמות וחדשניות.
מפעל נהריה הוותיק והמיתולוגי מעביר את כל פעילותו למפעל החדש בשלומי,
המהלך מתבצע בתכנון וניהול מתוזמן תוך עמידה ביעדים שהוגדרו,
הבטחת התייעלות והמשך הצמיחה.
זוגלובק חוגגת 80 שנה להקמתה
ודואגת לשמר את המסורת וערכי המייסדים
לצד הקפדה על איכות המוצרים וחדשנות בשוק מתפתח ומשתנה,
זוגלובק חרטה על דגלה כחברה מובילה בתחומה,
להיות יומיום על הצלחת של הצרכן הישראלי עם אוכל איכותי ומהנה
הבעלות בחברה נרכשת ע"י האחים עמי ויעל זוגלובק, שניים מ-4 ילדיהם של יונה וריינהולד. כיום מכהן הנכד אלי זוגלובק, בנו של עמי, כיו"ר ומנכ"ל החברה.
זוגלובק רוכשת את מפעל ברור חיל לייצור בצקים, פיצות ומוצרי מאפה קפואים.
אימרגרד יונה זוגלובק, הרוח החיה שמאחורי הקמת החברה, הולכת לעולמה בגיל 90. יונה, שכונתה "אמא זוגלובק" ע"י עובדי חנות המפעל, לא החסירה יום עבודה גם בעשור התשיעי לחייה. היא נודעה בזכות חריצותה, צניעותה ומסירותה הרבה לעובדים, אותם טיפחה ולהם דאגה כמו לילדיה. בשעות הערב נהגה יונה לחלק לעובדים שנשארו בעבודה כריכים מעשה ידיה, כדי שיהנו מאוכל של בית. למעשה, היו עובדים שבחרו להשאר מרצונם, רק כדי ליהנות מהכריכים המפורסמים של אמא זוגלובק.
קבוצת זוגלובק מקימה בישוב שלומי את שלומי 2000 מפעל חדשני ומתקדם לייצור פסטרמה מבשר עוף והודו. בחירתה של המשפחה בשלומי אינה מקרית, ונובעת מתוך חזון להפריח את הגליל הקרוב לליבה, ולספק מקומות עבודה רבים לתושבי האזור.
מפעלי זוגלובק נכנסים לעידן חדש עם פתיחתו של מפעל הטבע לייצור תחליפי בשר מחלבון צמחי.
יונה זוגלובק זוכה ב"אות יקיר התעשייה" מטעם התאחדות התעשיינים על תרומתה המשמעותית ורבת השנים לתעשיית המזון בישראל. בגיל 73, יונה שקועה כל כולה בעשייה, כשהיא פעילה ונמרצת מתמיד. היא מנהלת ביד רמה את חנות המפעל בנהריה, מטפחת ומקדמת עובדים ומעניקה להם הזדמנויות משנות חיים.
זוגלובק מציינת יובל של חלוציות, ציונות, מצויינות וחדשנות, באירוע חגיגי לכבוד 50 שנות עשייה, עבודה קשה ויצירת יש מאין. 50 שנה שבמהלכן הפך משק קטן וצנוע שבחצרו תרנגול ופרה, לתשלובת משגשגת המפרנסת אלפי משפחות, וליצואנית הגדולה ביותר של פסטרמה הודו לארה"ב.
במלחמת שלום הגליל עבר המפעל תקופה קשה ומאתגרת, תחת ירי בלתי פוסק של קטיושות ופגזים, אשר הכריחו את העובדים לעצור את קווי היצור מספר פעמים ביום ולרדת אל המקלטים. משך כל אותו זמן המשיך צי המשאיות של זוגלובק לספק את תוצרת המפעל לכל הארץ, תחת הפגזות ארטילריה, תוך גילוי אומץ לב וגבורה מצד הנהגים.
ריינהולד אברהם זוגלובק הולך לעולמו, כשהוא משאיר אחריו חברה משפחתית משגשגת, בראשה עומדת רעייתו יונה. ריינהולד אברהם, אשר דיבר ערבית שוטפת וכונה ע"י עובדיו הערבים "שייח איברהים", נותר כל חייו איש שורשי, צנוע ואוהב אדם, מחובר לאדמה ולמפעל חייו ואהוב על הבריות ועל העובדים. ארוחת הערב של ריינהולד כללה פרוסת לחם עם בצל וכוס מים. לבתו יעל הסביר, כי חשוב לו לזכור בכל יום מהיכן בא, לכן הוא מקפיד לסעוד את אותה ארוחת הערב שהיתה מנת חלקו כצעיר חסר כל.
סגירת מעגל מרגשת עבור משפחת זוגלובק: המפעל מציג את הנקניקים מבשר ההודו ביריד מזון בינלאומי בגרמניה, ממנה נאלצה המשפחה לברוח 30 שנה קודם לכן. המוצרים החדשניים מעוררים עניין בקרב ציבור הקניינים. העיתונות העולמית מרעיפה שבחים על הנקניקים החדשים מבשר ההודו, והזמנות נוספות מתחילות להגיע בקצב.
על מנת לעמוד בקצב היצוא, מכניסים למפעל ציוד חדיש ושיטות ייצור מודרניות הנעזרות במעבדה משוכללת. מוקמת מערכת פיקוח וטרינרי התואם לסטנדרטים המחמירים של ארצות היעד, וזוגלובק מתחילה לייצא לארצות אירופה, ארה"ב ויפן.
הבת הבכורה רחל נישאת לבחיר ליבה ראובן משכית (לימים מנכ"ל זוגלובק) אותו הכירה בשירותה הצבאי בחיל התותחנים. הם עוברים להתגורר בבית ההורים, מצטרפים למפעל המשפחתי ועוסקים ב"כל מה שצריך", בין אם מדובר בניהול חשבונות, ניהול כוח אדם, ואם יש צורך- גם לובשים סינר ומצטרפים לעובדים על קו הייצור. בבית שמעל המפעל נולדת בתם הבכורה, נכדה ראשונה לריינהולד ויונה זוגלובק.
בזכות הניסיון המקצועי והחדשנות הטכנולוגית, מתחילים לייצר במפעל נקניק באיכות גבוהה מחזה הודו. מדובר בפריצת דרך וחידוש עולמי בתחום המזון, אשר יצא מבית זוגלובק בישראל וזכה להצלחה כבירה. המפעל, בו עובדים 10 אנשים בלבד, מתחיל בייצור מסחרי של מגוון נקניקים מבשר הודו ועוף, הנחשבים למעדן אנין.
סוף תקופת הצנע, בה הוטלו מגבלות על כמות הבשר שאזרחי המדינה יכולים לרכוש. מדיניות זו הקשתה מאוד על המפעל הקטן לשרוד. אך גם את המשבר הזה צלחה משפחת זוגלובק בזכות התושיה והיצירתיות, הצניעות ומוסר העבודה הגבוה, וההתגייסות של כל בני המשפחה והעובדים המסורים.
הקמת מדינת ישראל מציבה אתגרים רבים בפני המפעל הקטן. מרבית העובדים מגוייסים למלחמה, והמפעל מנותק ממקורות אספקת הבקר בארצות השכנות, שהופכות למדינות אויב. בני המשפחה עושים מאמצים כבירים כדי לעמוד במשימה העיקרית של המפעל באותם ימים- אספקת בשר לצה"ל. המחסור בבקר מוליד פתרון יצירתי וחדשני, ולראשונה בישראל, נעשה שימוש בבשר תרנגולי הודו מלולי המשק המשפחתי, כתחליף לבקר.
המשפחה מתגוררת בבית קטן בקומה שמעל המפעל. 4 ילדי המשפחה- רחל (הבכורה ויד ימינה של האם), עמי, חנן ויעל, מחונכים למצויינות, חריצות וצניעות, ולוקחים חלק בעבודה בבית, במפעל ובמשק המשפחתי עוד מינקותם. במהלך השבוע שימש טנדר ההאדסון השחור שבתמונה את ריינהולד לחלוקת הסחורה. בסופי השבוע היו בני המשפחה נוסעים איתו לטיולים באזור הגליל שהיה אהוב עליהם במיוחד, וביום העצמאות היו הילדים מקשטים אותו בדגלי ישראל.
משפחת זוגלובק הצעירה, אליה מצטרפים בהמשך בני המשפחה המורחבת, מייצרת במפעל הקטן מעדני בשר ונקניק במיטב המסורת האירופית, מבשר בקר שאותו מביאים בני המשפחה מלבנון ומסוריה. התוצרת המשפחתית זוכה לפופולריות רבה בקרב אוכלוסיית הייקים ואנשי הממשל הבריטי, עד כדי כך שהתור בכניסה לחנות הקטנה משתרך עד לנחל הגעתון.
בני הזוג זוגלובק מקימים משק חקלאי חלוצי על הקרקע השוממה בנהריה, ומתחילים בבניית המפעל בחצר המשק שעל גדות נחל הגעתון. כדי לפרנס את המשפחה עד שתסתיים הבניה, מקימה יונה מטבח עבור פועלי הבניין, בו היא מבשלת את המטעמים המסורתיים הנפלאים שיהפכו לסימן ההיכר שלה.
ההורים והאחים מגיעים מגרמניה עם המכונות והציוד מהמפעל. בית החרושת לנקניק כשר "קוילצקי את זוגלובק" נחנך בנהריה, קצת אחרי שבני הזוג מביאים לעולם את בתם הבכורה רחל. יונה כותבת ביומנה: "אני מודה לאל על כל הטוב שעשה עמנו בשנה הזו".
האיום הופך לממשי: באחד הלילות מקבלת המשפחה מסר מהאח העובד במשטרה, ומזהיר כי חייהם בסכנה. בני הזוג אורזים את חפציהם ונמלטים לארץ ישראל.
עם עליית הנאצים לשלטון, נאסרת בגרמניה השחיטה הכשרה. יונה חדורת הציונות דוחפת את בעלה ומשפחתה לעלות לארץ ישראל ולהעתיק אליה את מפעל חייהם. הם רוכשים בנהריה חלקת אדמה בת 8 דונם, אליה יעבירו את המפעל על תכולתו כאשר יעלו לארץ.
ריינהולד, שאביו נהרג במלחמת העולם ה-1, מתגייס לסייע בפרנסת אמו ואחיותיו, מסיים את לימודיו ומקבל הסמכה כ"מייסטר" לבשר ונקניק. הוא צובר ניסיון, הופך למומחה עטור פרסים ומתחיל לעבוד בבית החרושת של משפחת קוילצקי, בו עובדת גם הבת יונה. בין המקררים ניצתת ביניהם אש האהבה, וכעבור זמן קצר השניים נישאים.
בעיר ברסלאו שבגרמניה נולדת אימרגרד יונה קוילצקי, למשפחה יהודית מסורתית וציונית, שבבעלותה אטליז כשר קטן. ממש באותה שנה, בעיירה אחרת בגרמניה, נולד ריינהולד אברהם זוגלובק.
